האם ישראל בדרך לנורמליזציה עם סעודיה?

הודעתו של הנשיא גו’ ביידן על התקדמות במשא ומתן על הסכם ביטחון עם סעודיה, שיכלול גם נורמליזציה ביחסיה עם ישראל, נראית מפתיעה לאור התעלמות נתניהו מבקשות הממשל להימנע מחקיקה משפטית חד-צדדית. את ההסבר להודעה ולעיתויה יש למצוא בפוליטיקה הפנימית הן בארצות הברית והן בישראל. לארצות הברית, סעודיה וישראל יש אינטרס בצירוף סעודיה להסכמי אברהם. שיחות על כך מתנהלות בין הצדדים כבר תקופה ארוכה. מנהלים אותן ג’ק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי, וברט מקרג, עוזרו של הנשיא לענייני המזרח התיכון. השניים ביקרו בסעודיה בשבוע שעבר, וככל הנראה הודעת הנשיא מבוססת על דיווחיהם ועל מה שקורה בישראל.

ביידן מעוניין בהסכם ביטחון עם סעודיה כדי להשיג כמה מטרות אסטרטגיות, לרבות שיקום האמינות האמריקנית במזרח התיכון שנפגעה אחרי הנסיגה הכושלת מאפגניסטן, חיזוק הסכמי אברהם והברית נגד איראן שנחלשו עקב המחלוקת בישראל על המהפכה המשפטית והתעצמות האלימות ביו”ש, ייצוב הפסקת אש במלחמת האזרחים בתימן, בלימת ההתקרבות של סעודיה לסין והגברת תפוקת הנפט הסעודית כדי להתגבר על המחסור שנוצר בעקבות המלחמה באוקראינה.

הסעודים העבירו לביידן רשימת דרישות, כולל הסכם הגנה דמוי נאט”ו שיגן על סעודיה מפני מתקפה כוללת של איראן, כור גרעיני לצורכי שלום, מטוסי קרב מתקדמים מדגם 35-F ומערכות מתקדמות נגד טילים. את הנורמליזציה עם ישראל הם מתנים בשיפור משמעותי ומעשי ביחסיה עם הפלסטינים. מדובר ברשימת דרישות מקסימליסטית שארצות הברית אינה יכולה לקבל, אבל במהלך משא ומתן אפשר להגיע לפשרה, למשל, ארצות הברית יכולה להעניק לסעודיה מעמד של בעלת ברית שאינה חברה בנאט”ו, דומה לזה שיש לישראל; היא יכולה לאשר אספקת אמצעי לחימה מתקדמים, אבל לא תשתית גרעינית.

פוליטיקה בארצות הברית ובישראל

קידום הנורמליזציה קשור לפוליטיקה הפנימית הן בארצות הברית והן בישראל. הסכם אמריקני עם סעודיה יחייב אישור של הקונגרס. האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית ביקר בחריפות את המשטר בסעודיה על הפרת זכויות אדם ורציחתו של העיתונאי הסעודי ג’מאל חאשוקג’י, שהיה גם אזרח אמריקני. סביר שיתנגדו להסכם שמשדרג את היחסים שבין המדינות. ממשל ביידן מעריך ששילוב נורמליציה עם ישראל בהסכם עם סעודיה יזכה לתמיכה רבה יותר בקונגרס, הן של הדמוקרטים המתונים והן של הרפובליקנים.

צמצום עילת הסבירות בכנסת בשבוע שעבר העצימה את חששות ארצות הברית ממהלכי הממשלה, שביידן מתעב ושהגדיר כ”קיצונית ביותר בתולדות ישראל”. נתניהו הגדיר את צירוף סעודיה להסכמי אברהם כמטרה אסטרטגית קריטית שקשורה גם בצורך לבלום את הגרעין האיראני. ביידן מנסה להשתמש בנורמליזציה כדי ללחוץ על נתניהו. מאז הקמת הממשלה הנוכחית, הממשל הדגיש כמה וכמה פעמים שהיחסים המיוחדים עם ישראל נשענים על ערכים ואינטרסים. הוא הסביר, ביקש ואותת על כך שהערכים של בן גביר, סמוטריץ’ והחלקים הקיצוניים בליכוד אינם תואמים את הערכים האמריקניים, שהוא דוחה את מדיניותם הנוקשה כלפי הפלסטינים, וששינויי חקיקה משמעותיים ביחסים שבין הרשויות יש לבצע אך ורק במסגרת הסכמה חברתית ופוליטית רחבה.

נתניהו אמר לביידן ולאנשיו ובראיונות לתקשורת האמריקנית שהוא שולט בממשלה, שימתן את הרפורמה המשפטית ושישיג הסכמה רחבה כדי לבצעה. ההעברה החד-צדדית של עילת הסבירות בשבוע שעבר הוכיחה לאמריקנים אחת משתיים: או שנתניהו שולט בממשלתו ולכן הוליך אותם שולל, או שהקיצונים שולטים בו. לא ברור איזו משתי האפשרויות האלה גרועה יותר. בשיחתם הטלפונית בשבוע שעבר, במאמץ אמריקני אחרון להביא לדחייה בחקיקה המשפטית החד-צדדית, אמר נתניהו לביידן שלא ניתן היה להגיע להסכמה כי “האופוזיציה שבויה בידי המחאה”. ביידן לא השתכנע. הוא כנראה חושב שנתניהו שבוי של הקיצונים בקואליציה שלו. העובדה שחוק העילה עבר בנוסח הכי קיצוני שלו הוכיחה שנתניהו לא עשה אפילו מאמץ מינימלי למתן אותו.

קארין ז’אן-פייר, דוברת הבית הלבן, נשאלה בשבוע שעבר האם ביידן מאמין לנתניהו. עצם השאלה מורה על בעיה. התשובה הייתה עוד יותר מאלפת. הדוברת התחמקה. הבעיה היא שביידן ומנהיגים של מדינות ידידותיות באירופה אינם מאמינים לאף מילה של נתניהו. המו”מ הארוך על הקמת הקואליציה הוכיח שגם שותפיו לממשלה של נתניהו אינם מאמינים לו. לכן, כשנתניהו אמר שלא הייתה אפשרות להשיג הסכמה רחבה עם האופוזיציה על התיקונים המשפטיים – ביידן פשוט לא האמין לו.

הלחץ האמריקני על נתניהו לעצור את החקיקה הקיצונית והחד-צדדית של הממשלה נכשל. היא עברה בקריאה שנייה ושלישית וגרמה להתעצמות המחאה, ואיתה גם להחלטתם של מאות ואולי אלפי אנשי צבא להשעות את התנדבותם לשירות מילואים, להרחבת הקרעים בחברה, לפרסום אזהרות למשקיעים מצד גופים פיננסיים בינלאומיים ולכלכלה מידרדרת. כל אלה מדאיגים את ארצות הברית כי הם מחלישים את ישראל, ועלולים להביא את אויבי ישראל בראשות איראן וגרורותיה לחשוב שהינה מתקרבת שעת כושר להכריע את ישראל במלחמה כוללת ורב-זירתית.

אסטרטגיה של מקלות וגזרים

לאור הכישלון האמריקני לעצור את החקיקה החד-צדדית ושעת החירום האמיתית שהיא גרמה, הממשל עובר לשיטה אחרת של מקלות וגזרים. הנורמליזציה של היחסים עם סעודיה היא הגזרים, ואם זו תיכשל סביר שהוא ינקוט סנקציות מכאיבות. המטרות האסטרטגיות של הנורמליזציה היא להציל את פתרון שתי המדינות, שבן גביר וסמוטריץ’ רוצים לחסל, להציל את הדמוקרטיה בארץ שהרפורמה המשפטית מאיימת על קיומה, לשקם את ההרתעה הישראלית שנפגעה קשות ולהציל את נתניהו מעצמו ומהמׅלכוד שאליו נקלע.

קידום הנורמליזציה עם סעודיה נשען על המודל המשולש של הסכמי אברהם שבו ארצות הברית מעניקה תמורות משמעותיות למדינות ערביות בגין הסכמתן לכונן נורמליזציה עם ישראל. בסיבוב הראשון, התמורות הישראליות היו מעטות: נתניהו התחייב להימנע מסיפוח שטחים לפחות עד 2024, והסיר התנגדות לציוד האמירויות במטוסי קרב מדגם 35-F. צירוף סעודיה להסכמי אברהם הוא הרבה יותר דרמטי, ולכן ישראל תידרש הפעם לתמורות יותר משמעותיות.

תומאס פרידמן, הפרשן הידוע של הניו יורק טיימס, הפך בשבועות האחרונים לדוור של ביידן. הוא מעביר מסרים של הנשיא לישראל. הוא פרסם בשבוע שעבר את התנאים האמריקניים לנורמליזציה, שכוללים התחייבויות להימנע מסיפוח שטחים ביו”ש, מהרחבת התנחלויות ומהלבנת מאחזים בלתי חוקיים, וכן להפשיר קרקעות באזור C לטובת הרשות הפלסטינית. בנוסף, ארצות הברית תדרוש הפסקה מוחלטת ומיידית של הרפורמה המשפטית. ברור שמדובר בדרישות פתיחה מקסימליות למשא ומתן שיברר אילו מהן נתניהו יהיה מוכן לקבל. בשל חוסר האמון בו, הצהרות והבטחות לא תספקנה, והוא יידרש לצעדים משמעותיים בשטח.

ארצות הברית מבינה שהקיצונים בקואליציה הנוכחית לא יהיו מוכנים לקבל את התנאים האמריקניים והסעודיים לנורמליזציה, משום שהם יעדיפו על פניה סיפוח ואת הרפורמה המשפטית. ככל הנראה ממשל ביידן מעוניין להביא לשינוי בממשלה ללא בחירות באמצעות סילוק הקיצונים והחלפתם בממשלה של אחדות לאומית. נתניהו אולי יהיה מוכן למהלך כזה, אבל ספק עם ראשי האופוזיציה יהיו מוכנים, אחרי שגנץ נכווה בעבר משותפות עם נתניהו. ייתכן אפילו שכדי לסכל את כל המהלך ילחצו הקיצונים בקואליציה בראשות סמוטריץ’, בן גביר ולוין על נתניהו לקבוע מהר עובדות בשטחים שסותרות את התנאים האמריקניים והסעודיים. לפיכך, הדרך לנורמליזציה עם סעודיה תהיה ארוכה ומלאת מהמורות, וספק עם נתניהו המוחלש וחסר האמינות מסוגל להוביל אליה.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

תמונה: Shutterstock